עתירה כנגד החלטת ראש מועצה בדבר שלילת סמכויות

ברקע הדברים- העתירה הוגשה נגד החלטת המשיב 2, אשר כיהן כראש המועצה המקומית חורה, בדבר שלילת סמכויותיו של העותר כסגן וממלא מקום ראש הרשות וכנגד המשך פעילותו של המשיב 3, השימש כעוזרו של ראש המועצה וכמנכ"ל בפועל.
בתאריך 08.01.2020 הצהירה המועצה המקומית חורה בפני בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, במסגרת הליך סע"ש 117-01-20, כי מיום 01.01.2020 המשיב 3 התפטר מעבודתו והוא משמש כיועץ לראש הרשות ומעניק שירות זה ללא תשלום. משכך, ולאור הצהרה זו, התביעה דאז נדחתה.
משרדנו, אשר ייצג את העותר טען כי מאז דחיית התביעה שב המשיב 3 לשורות המועצה בהעסקה בעקיפין והלכה למעשה שימש כ- "מנכ"ל בפועל", כאשר כל הפעולות המשמעותיות בתחום המועצה נשלטות על ידו. כאשר דרש העותר את סיום העסקתו של המשיב 3 לאלתר, קיבל הודעה מהמשיב 2 כי כלל סמכויותיו כסגן נשללו ממנו באופן מיידי.
לאור האמור, הוגשה תביעה מינהלית, שכמשרדנו מייצג את העותר, ונפתח הליך עת"מ 23949-09-22.
בפסק הדין שניתן בתאריך 24.02.2023, כבוד השופטת גאולה לוין קיבלה את העתירה במלואה.
השופטת קבעה כי העתירה נגד המעורבות של המשיב 3 בענייני המוצעה הייתה מוצדקת, תוך שהוסיפה כי "פעילות המשיב 3 כמתנד אפשרה עקיפה של ההוראות בנוגע לאי העסקת קרובי משפחה בשל ניגוד עניינים .... כאשר המתנדב משמש כיועץ בכיר, ולמעשה כ"יד ימינו" של ראש המועצה, מתווסף גם חשש של העברת שיקול הדעת מראש המועצה לאותו יועץ-מתנדב" (פסקאות 23-24 לפסק הדין).
השופטת אף קבעה כי ראש העיר לא היה רשאי לשלול את סמכויותיו של העותר, תוך שהוסיפה כי החלטת ראש המועצה "אינה חסינה מפני ביקורת שיפוטית, וככל החלטה מינהלית היא צריכה להיות עניינית סבירה ומוצדקת" (פסקה 27 לפסק הדין). השופטת קבעה כי "אירועים אלה אינם יכולים להוות הצדקה לאבדן האמון... משנקבע כי העותר התריע בצדק על חוסר תקינות במועצה, שיקול זה של ראש המועצה אינו שיקול ענייני" (פסקה 29 לפסק הדין).