דיני מכרזים, רשויות מקומיות ומשפט מנהלי

• עת"מ 2995-10-20 צמד הגליל בע"מ נ'מועצה מקומית עומר

משרדנו ייצג את המועצה המקומית עומר בעתירה מנהלית שהוגשה כנגדה, ע"י אחת מהמציעות אשר לא זכתה במכרז שפרסמה המועצה למתן שירותי הנהלת חשבונות (להלן: "העותרת"). במסגרת העתירה ביקשה העותרת מביהמ"ש להורות למועצה המקומית עומר להכריז עליה כזוכה במכרז חלף המציעה שזכתה.

המחלוקת בעתירה נגעה בעיקרה לשאלה האם העותרת עמדה בתנאי הסף שנקבעו במכרז.

ועדת המכרזים פסלה את הצעתה של העותרת כיוון שלא עמדה באחד מתנאי הסף שנדרשו במכרז, במועד הגשת הצעתה. ודוק. להוכחת אותו תנאי סף נדרשה העותרת לצרף להצעתה "תעודת הסמכה" הניתנת לאחר רישום במרשם הרלוונטי, אולם תעודה זו הונפקה וצורפה ע"י העותרת רק לאחר המועד האחרון להגשת הצעות.

לטענת העותרת, מאחר והקורס המזכה בקבלת התעודה הסתיים טרם הגשת ההצעות ומאותו מועד הייתה זכאית לקבלת התעודה, יש לראותה כעומדת בתנאי הסף על אף שהתעודה טרם הונפקה עד למועד האחרון להגשת ההצעות.

המועצה טענה, גם אם התקיימו בעותרת כל התנאים לקבלת התעודה, כל עוד לא התקבלה התעודה אשר יחד עמה מבוצע הרישום במרשם הרלוונטי, העותרת אינה עומדת בתנאי הסף. המועצה הטעימה וחידדה, כי לא מדובר במצב טכני בלבד כטענת העותרת, בו בוצע רישום וחסר רק מסמך, אלא במצב בו הרישום עצמו נעשה לאחר המועד האחרון להגשת הצעות למכרז.

המועצה עמדה בטענותיה על עיקרון השוויון בין המציעים והמציעים הפוטנציאליים, שיכול ולא ניגשו למכרז כיוון שלא הייתה בידיהם התעודה האמורה ואף יכול שגם הם, כדוגמת העותרת, היו "לקראת" קבלתה.

ביהמ"ש המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה וקבע כטענת המועצה, כי במקרה דנן, מדובר בחסר ממשי, שהעותרת השלימה רק לאחר המועד האחרון להגשת הצעות למכרז. לא מדובר במסמך שנשמט מיתר מסמכי המכרז בטעות, אלא בתעודה שכלל לא הונפקה לעותרת בעת הגשת ההצעה למכרז ומשכך, קשה לראות בהעדר תעודה משום חסר טכני בלבד.

בעת הגשת ההצעה, העותרת לא החזיקה בתעודה. אי צירופה לא נבע מתקלה בעריכת ההצעה, אלא בחסרונה של התעודה. לא מדובר באי צירוף ראייה לעמידה בתנאי הסף, אלא באי עמידה בתנאי הסף עצמו וגם אם העותרת נהגה בתום לב ונקיון כפיים, אין בכך כדי לגבור על הפגם.

עוד חידד ביהמ"ש וכפי שטענה המועצה, כי ההלכות בדבר תנאי סף ידועות, כי תנאי סף צריך להתקיים בהצעה או במציע עובר להגשת ההצעה. קבלת הצעה שאינה עומדת בתנאי הסף מהווה פגיעה בשוויון כלפי יתר המציעים, וכן כלפי מציעים פוטנציאליים שיכול ונמנעו מלהשתתף במכרז ביודעם שאינם עומדים בתנאי הסף. הכשרת הצעה שלא קיימה את תנאי הסף במועד, אף אם היא מקיימת אותו לאחר המועד האחרון להגשת הצעות, מעניקה יתרון בלתי הוגן לאותו מציע, והיא שקולה לשינוי בלתי שוויוני של תנאי הסף במכרז בדיעבד.

לבסוף, ביהמ"ש גם פסק הוצאות לטובת המועצה, לקוחת משרדנו, בסך של 10,000 ₪.

• עת"מ (י-ם) 1077/06 כח עצמה בע"מ נ' קרן קיימת לישראל ואח'

משרדנו ייצג את חברת ארי אבטחה ורפואה בע"מ ייצג, המשיבה 2 בעתירה, אשר זכתה במכרז שפרסמה קק"ל למתן שירותי שמירה על אתרי עבודה, ציוד מכני וטרקטורים של הקק"ל במרחב הדרום.

השאלה המרכזית שעמדה בבסיסה של העתירה ונדרשה הכרעה הייתה האם החלטת קק"ל לפסול הצעה במכרז שאינה כוללת הבטחת תשלום שכר המינימום לעובדים, לרבות תשלום הפרשות חובה לביטוח הלאומי, הינה סבירה וראויה.

העותרת טענה, כי היה על קק"ל להכריז עליה כזוכה במכרז מאחר והצעתה היתה הזולה ביותר במכרז. העותרת טענה בין היתר ובעיקר, כי הצעתה היתה בסכום הזהה לשכר המינימום נכון למועד הגשת ההצעה, וכי במכרזים אחרים שפרסמה קק"ל זכו מציעים שהגישו הצעות שהתבססו לפי שכר מינימום ובלא תשלומים סוציאליים נוספים, הצעתה במכרז התבססה על אותה שיטת חישוב ואין זה ברור כיצד שינתה קק"ל את נהליה ואת שיטת החישוב במהלך תקופה של מספר חודשים בלבד.

עוד טענה העותרת כנגד לקוחת משרדנו, המשיבה 2, כי הצעתה מביאה בחשבון רק את ניכויי הביטוח הלאומי ואינה מבטיחה ניכויים אחרים ותשלומים אחרים שיש על פי דין לשלם לעובדים.

המשיבה 2 טענה באמצעות משרדנו, כי על פי תנאי המכרז שמורה לוועדת המכרזים הזכות, לפי שיקול דעתה הבלעדי, שלא לקבל את ההצעה הזולה ביותר או הצעה כלשהי ובכלל זה ניתן למנות גם את ההצעה שאינה מביאה בחשבון את הזכויות הסוציאליות על פי החוק, וכי ועדת המכרזים פעלה כדין כאשר התחשבה בסוגיית ההפרשות הסוציאליות. חזון נפוץ הוא שחברות כוח אדם רבות מתעלמות מזכויות בסיסיות של עובדיהן, תוך גריפת רווחים על גבם של העובדים התמימים, אשר בלית ברירה, ונוכח מצוקת פרנסה ודוחק נאלצים לקבל עליהם את הדין ולעבוד בלא לקבל את מלוא זכויותיהם הסוציאליות.

החלטת קק"ל הייתה סבירה וראויה. מדובר ברכיבי חובה לכל מעסיק, בעוד שתשלומים עבור פנסיה, ימי חג וכיוצ"ב, הינם אמנם תשלומים סוציאליים, אך המעביד לא תמיד נאלץ לשאת בהם מאחר והם תלויים במסגרת העסקה של העובד, בפרק הזמן בו הוא עובד ובפרמטרים נוספים. לפיכך, סביר שוועדת המכרזים אינה נדרשת לשקלל מרכיבים אלה בבחינת ההצעה הזוכה במכרז.

ביהמ"ש המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהלים דחה את עתירת העותרת וקבע כי החלטת קק"ל תיוותר על כנה והמשיבה 2 תיוותר כזוכה.

במסגרת החלטתו קבע ביהמ"ש באשר לסוגייה הנדונה, כי שאלה עקרונית זו הינה בעלת חשיבות מהמעלה הראשונה, הנוגעת למכרזים בכלל ולשמירה על זכויות עובדים בפרט. שאלה זו אינה נוגעת רק למכרזים שעניינם חברות המעסיקות עובדים לשמירה ולאבטחה אלא לכל המכרזים הקשורים לחברות המעסיקות עובדים ומספקות שירותים כאלה ואחרים לרשויות הציבוריות.

כאשר מדובר בזכויות של עובדים לא ניתן להסתפק בקביעה הכללית במכרז, לפיה על החברות המציעות לעמוד בכל דרישות החוק. התחייבות כללית מעין זו אין בה די וכאשר עולה מההצעה במכרז כי אין כל אפשרות – במסגרת המחיר המוצע במכרז – להבטיח גם את זכות העובד לשכר מינימום ולתשלום תנאים סוציאליים על פי חוק, כי אז על בעל המכרז לעמוד על משמר זכויות העובדים ולפסול את ההצעה. כאשר מדובר בזכויות עובדים על פי חוק, מן הראוי שהתחשיב יכלול ויפרט מרכיבים אלה בצורה ברורה ומפורשת ואין להסתמך על הנחות לעתיד שקיים קושי של ממש לבדוק אותן ולערוך מעקב לגביהן ולוודא כי אכן התקיימו.

הצעת העותרת אינה יכולה בשום צורה ואופן לכלול גם את תשלום התנאים הסוציאליים המגיעים לעובדים ובראש וראשונה את תשלום ההפרשות לביטוח הלאומי. לפיכך העותרת אינה יכולה להישמע בטענה כי הסתמכה על תחשיב הכולל בחובו הפרה ברורה של הוראות החוק.

המשיבה 2 הגישה הצעה שעמדה בתנאי המכרז והסכום שהציעה כולל תשלום של שכר מינימום לעובדים בתוספת תשלום הפרשות החובה לביטוח הלאומי. כמו כן, כפי שנאמר, משיבה 2 מימשה זה מכבר את זכייתה במכרז והתקשרה בהסכם עם קק"ל. משיבה 2 מבצעת את העבודה ומספקת את השירות מושא המכרז מזה מספר חודשים ולמעשה מדובר ב"מעשה עשוי" שאין כל הצדקה ועילה להורות על ביטולו.

ביהמ"ש פסק הוצאות לטובת לקוחת משרדנו בסך של 10,000 ₪.

• בג"ץ 5447/07 עיריית רהט נ' רכבת ישראל ואח'

משרדנו הגיש בשם עיריית רהט עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, כנגד רכבת ישראל, משרד התחבורה ומועצה מקומית להבים\, במסגרתה ביקש מביהמ"ש כי יורה לרכבת ישראל לקרוא לתחנת הרכבת המוקמת בסמוך ליישוב להבים: "תחנת רכבת להבים – רהט" ולא כפי שתוכנן תחילה: "תחנת רכבת להבים".

העותרת, עיריית רהט, טענה ובאמצעות משרדנו, כי ההחלטה לשנות את שם תחנת הרכבת ל"תחנת רכבת להבים" הושפעה בין היתר מלחצים פסולים של המשיבה 3 (מועצה מקומית להבים) ומקורה בשיקולים זרים הנגועים בגזענות ואפליה. עוד טענה העותרת, כי ההחלטה למקם את תחנת הרכבת בסמוך לישוב להבים היא בלתי סבירה נוכח העובדה כי בישוב רהט מתגוררים 45,000 תושבים בעוד שבלהבים מתגוררים 5,000 תושבים בלבד. עוד נטען, כי אין להעניק כל משמעות בקביעת שם התחנה לעובדה שהתחנה מצויה בתחום שיפוטה של המשיבה 3, וזאת מכיוון שהתחנה מוקמת למעשה בתפר בין שני היישובים, והיא עתידה לשרת בעיקר את תושבי העותרת.

המשיבה 3, מועצה מקומית להבים טענה, כי התחנה איננה מוקמת בסמוך לשטחה המוניציפלי של העותרת, אלא בסמוך לשטח המועצה "בני שמעון". לטענתה שם התחנה לא כלל מעולם את המילה "רהט". עוד נטען, כי תוואי מסילת הרכבת לבאר שבע עובר מזה עשרות בשנים – ואף לפני הקמת היישוב להבים – בנתיבו הנוכחי.

בעקבות עתירה זו, הסכימה המשיבה 1, רכבת ישראל, כי שם התחנה יהא "להבים – רהט", כבקשת העותרת, לקוחת משרדנו, זאת- נוכח ייחודיות התחנה, שהגם שהיא מצויה בשטחה המוניציפלי של המשיבה 3, משרתת היא את 40,000 תושבי העותרת לעומת כ-5,000 תושבי המשיבה 3.

• עת"מ 17572-01-12 א.א.ע (דרום) השקעות בע"מ נ' עיריית באר שבע

משרדנו הגיש עתירה בשם חברה א.א.ע (דרום) השקעות בע"מ, הידועה כאולמי נרניה, כנגד שומת ארנונה מתוקנת, רטרואקטיבית, שהוצאה לאולמי נרניה לשנים 2009-2011 בסכום כולל של 1,637,792.37 ₪.

במסגרת העתירה דרשנו ובשם לקוחת משרדנו, כי ביהמ"ש יורה על ביטול השומה, כי החיוב שהושת במסגרת השומה המתוקנת המתייחס להפרשי חיוב רטרואקטיביים אשר מקורם בהגדלת שטחים, שינויי סיווג הפרשי הצמדה וריבית לשנים 2009-2011 אינו חוקי, אינו סביר ועל כן דינו בטלות.

בעקבות העתירה, ניתן תוקף של פס"ד להסכם פשרה בין הצדדים, אשר התבסס בעיקרו על היעדר החוקיות שבחיוב לפיו, לקוחת משרדנו, אולמי נרניה, תשלם לעירייה סך של 110,000 ₪ בלבד(!) חלף הסכום שדרשה בהודעת השומה בסך של 1,637,792.37 ₪.

• עת"מ 360/06 חסין אש תעשיות בע"מ נ' עיריית דימונה

משרדנו ייצג את עיריית דימונה בעתירה שהוגשה נגדה בגין חיובי ארנונה בהם חויבה ובשל החזקתה בשטחי חציבה בפרוסים על פני 32,000 מ"ר.

העותרת טענה בעתירה, בין היתר, כי לא עשתה שימוש כלשהו בשטח שבו ניתן לה רישיון ההפקה וכי בפועל כריית וחציבת החרסית נעשית בשטח של 1,000 מ"ר בלבד. עוד טענה העותרת, כי אינה נזקקת כלל לשירותים שונים מאת המשיבה, עיריית דימונה.

המשיבה, עיריית דימונה טענה ובאמצעות משרדנו, בין היתר, לאי מיצוי הליכים מול ועדת ערר כנדרש, כי ההרשאה שניתנה לעותרת לשימוש בשטח המחצבה נועד בתכליתו לאפשר לה מרחב שיקול דעת באילו מקומות לעשות שימוש ובאילו לא לעשות שימוש.

בחירתה של העותרת שלא לעשות שימוש בכל השטח בו הוענק לה הרישיון הינו פרי בחירה שלה, בדיוק כמו שבאפשרותה היה לעשות שימוש בכלל השטח שהוקצה לה. דברים אלה נכונים גם למשך השימוש במהלך השנה שעה שההרשאה הינה שנתית.

באשר להיזקקות לשירותים, טענה המשיבה כי נפסק לא אחת, כי ארנונה אינה מס המשולם ביחס ישיר לשירותים להם זוכה הנישום, אלא מס עקיף כפוי אשר משולם מבלי לקבל תמורה ישירה.

הצדדים הגיעו לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין לפיו, העותרת תשלם לעיריית דימונה, לקוחת משרדנו, שומת ארנונה בסך של 100,000 ₪ מידי שנה.

• מתי מחויבת רשות מקומית בפרסום מכרז?

רשות מקומית מחויבת בפרסום מכרז לרכישת שירותים/טובין או לביצוע עבודות בהתאם להיקף ההתקשרות בש"ח, אשר ממנו נדרשת הרשות המקומית בפרסום מכרז ובהתאם להוראות הדין החלות עליה (עירייה – תקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987 מועצה מקומית –  תוספת רביעית לצו המועצות המקומיות, תשי"א-1950, מועצה אזורית – תוספת שניה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958).

הסכומים הנקובים בסעיפים 3(3) ו- 8 לכל הוראת דין רלוונטית צמודים למדד ומתעדכנים אחת לחודש לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.

עדכון סכומי המכרזים בחלוקה לסוגי הרשויות מפורסם באתר משרד הפנים – התקשרויות ומקרקעין.

• האם קיימים חריגים המעניקים פטור ממכרז?

בכל הוראות דין רלוונטית קיימים סעיפי פטור אשר בהתקיימותם של תנאי הפטור הרשות המקומית יכולה להיות פטורה ממכרז. עם זאת, דרך המלך היא עריכת מכרז בהתאם להוראות הדין.

• האם ניתן להחליף ערבות בנקאית בשיק בנקאי או אחר שעה שתנאי הסף למכרז דורשים ערבות בנקאית?

ככל שלא צוין מפורשות בהוראות המכרז בדבר האפשרות לצרף חלופה אחרת, הרי שלא ניתן לצרף חלופה אחרת מהנדרש בתנאי הסף למכרז.  צירופה של בטוחה אחרת מהנדרש בתנאי הסף למכרז יכול להוביל לפסילת ההצעה מחמת אי עמידה בתנאי הסף.

הוראות הדין דורשות מהגופים המפרסמים מכרזים לוודא כי תנאי הסף הנקבעים בהם יהיו ברורים ונהירים בכדי שלא יהא באי בהירותם להוביל לאי עמידת המציעים בתנאי הסף. משכך, יש להיצמד היטב להוראות המכרז וככל שקיימת אי הבנה ניתן לפנות בשאלת הבהרה לגוף המפרסם בהתאם למועדי המכרז הנקובים בו.