תביעה נגד הקיבוץ לקבלת התמורה המגיעה לה על פי ההסכם

הרקע לדברים- משרדנו ייצג את החברה. בין הקיבוץ לחברה נכרת הסכם לפיו התחייבה החברה לגדל עבור הקיבוץ בטטות ולמכור לקיבוץ את מלוא היבול.
החברה הגישה תביעה נגד הקיבוץ לקבלת התמורה המגיעה לה על פי ההסכם, בניכוי מקדמות ששולמו ועלות שתילים, ובנוסף לתשלום עבור עוגמת נפש והוצאות.
הקיבוץ סירב לשלם אחר וטען כי חלק מהיבול הוחזר עקב בעיות איכות והגיש תביעה נגדית בגין נזקים כלכליים שנגרמו לו כתוצאה מאי יכולת שווק היבול הרקוב.
עיקר המחלוקת בין הצדדים הייתה מה או מי גרם לריקבון הבטטות במהלך האחסון ומכאן, מי אחראי לנזק הכלכלי שנגרם.
הבורר החליט כי, החברה עמדה בהסכם בכך שסיפקה את היבול במועד ובמצב שנראה ללא פגיעות או מחלות וממועד זה, אינה עוד יכולה להיות אחראית על גורלו.
בהתאם לתנאי ההסכם, היה על הקיבוץ לבצע מיון מידי ולגמור חשבון תוך 30 ימים מהמועד שקיבל לרשותו את היבול. ברגע שהיבול היה ברשות הקיבוץ, הוא עשה בו כשלו, החל לשווק אותו, מבלי
לערוך מיון בנוכחות נציג החברה ולמעשה לקח אחריות מלאה על היבול.
הבורר קבע כי מסיבות אלו, על הקיבוץ לשלם לחברה לפי תנאי ההסכם.
הבורר הוסיף כי יש להפחית פחת סביר שהיה מתקבל בביצוע מיון מדגמי כהלכתו וקבע הפחתה של 15% מכמות היבול שנכנס לבית האריזה.
על פי תחשיב הבורר, הסכום הסופי לתשלום לחברה עמד על סך של 1,573,180 ₪, כשמסום זה יש להפחית את סכומי המקדמות ששולמו ואת עלות השתילים.