חופשת לידה לגברים
לאורך השנים ובעיקר בעת האחרונה, הגבולות הברורים ביחס לחלוקת התפקידים בין גברים לנשים החלו להיטשטש. התפיסה שתפקיד הגברים לפרנס ותפקיד הנשים לדאוג למשק הבית – מתחילה להתערער. אכן, במציאות של שנת 2023, עדיין נשמעות אמירות שוביניסטיות המנציחות את הדיכוי הנשי. אך לצד זאת, לא ניתן להתכחש לכך שמעמד האישה בארץ ועולם גובר. היום, נשים ממלאות את הכיסאות הבכירים והחשובים במשק ובפוליטיקה. נשים משמשות כשופטות בבתי המשפט ולרבות בית המשפט העליון, כראשות ממשלה, כבעלי ומנהלות כלליות של החברות הגדולות במשק, ועוד. בהתאמה, גם גברים ממלאים תפקידים הנתפסים כנשיים, וישנם גברים שלוקחים חלק מלא בניהול משק הבית.
גם החקיקה בתחום דיני העבודה משחקת תפקיד מרכזי בשימור המגמה שבה נשים משתלבות יותר בעולם התעסוקה, ובאופן שיאפשר להן לפתח עצמן בתעשייה. בין היתר, אחד החוקים שמאפשרים זאת לנשים הוא מתן זכות לגבר לחופשת לידה. כך, ניתנת אפשרות לאישה לחזור למעגל העבודה לאחר הלידה.
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן – החוק) קובע את תקופת חופשת הלידה. ההורים שבנינו יסכימו שאין מדובר בחופשה אמיתית, לכן תקופה זו קרויה בחוק "תקופת הלידה וההורות" – והיא אורכת 26 שבועות החלה מיום הלידה או עד 7 שבועות לפני יום הלידה המשוער.
זכאות להיעדרות מלאה של הגבר במהלך תקופת הלידה וההורות: סעיף 6(ז1) לחוק מאפשר לגבר שבת זוגו ילדה (מכאן שלאו דווקא האב הביולוגי, אלא גבר שבת זוגו ילדה) לצאת לתקופת לידה והורות מלאה, אם מתקיימים לגביו כל התנאים הבאים: (1) הילד נמצא עמו ובחזקתו (2) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של בן הזוג מאחר שבת הזוג חולה או נכה, ורופא אישר בכתב שבשל מצבה הרפואי, בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
מכאן שבמקרים בהם האישה אינה מסוגלת לטפל בילד – העובד (בן הזוג שבת זוגו ילדה) יהיה זכאי לצאת לתקופת לידה והורות. תקופת הלידה וההורות תחל ביחס לבן הזוג, ביום שהחלו להתקיים התנאים לעיל (הילד בחזקתו + העדר מסוגלות של האם).
זכאות להיעדרות חלקית של הגבר במהלך תקופת הלידה וההורות: במקרים אחרים, כשמדובר בבני זוג נשואים, הגבר יהיה זכאי לתקופת לידה והורות חלקית בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום 6 השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה אם מתקיימים התנאים הבאים: אשתו של העובד זכאית לתקופת לידה והורות (עפ"י התנאים הקבועים בחוק) והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מהתקופה שנותרה מתום 6 השבועות.
כלומר, גבר יהיה זכאי לממש זכאותו לתקופת לידה והורות לאחר שהסתיימו 6 שבועות מתקופת הלידה וההורות של האם (אשתו). יש לשים לב, שעל מנת שהגבר יקבל תקופת לידה והורות, על האם לוותר על חלקה ומימוש זכאותה לתקופת לידה והורות מלאה (26 שבועות), והלכה למעשה, רק אחד מבני הזוג יהיה זכאי בפועל להישאר בבית עם הרך הנולד.
תקופת הלידה של הגבר אורכת 15 שבועות, כאמור מתום 6 שבועות מתקופת הלידה וההורות, אם מתקיימים כל התנאים הבאים: (1) הוא הועסק על ידי אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות מ-12 חודשים (2) אשתו הועסקה על ידי אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפחות 12 חודשים (כך גם לגבי עובדת עצמאית).
זכאות להיעדרות הגבר בחופף עם בת הזוג אשר ילדה: מעבר לתקופת הלידה וההורות, הגבר זכאי לקבל תקופת הורות חופפת לתקופת הלידה של אשתו – כך שיוכל להישאר בבית יחד עם אשתו והרך הנולד למשך 7 ימים במהלך התקופה. כדי לממש זאת, על האישה לוותר בכתב על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה. לחילופין, האישה תהיה זכאית לחזור לעבודתה בשבוע האחרון לתקופת ההורות והלידה, אלא אם כן היא זכאית לדמי לידה.
לסיכום, החוק מאפשר לגבר שאשתו/ בת זוגו ילדה לטפל ברך הנולד, בכפוף לוויתורה של האישה על זכאותה למימוש כלל התקופה, כך שרק אחד מהם יוכל להיעדר ממקום העבודה על מנת לטפל בתינוק. עם זאת, המחוקק מאפשר לגבר להיות בבית עם הרך הנולד ועם בת זוגו למשך 7 ימים, וגם כאן בכפוף לוויתורה של האישה על זכאותה לדמי לידה בעד אותם 7 ימים. כמובן, שמעסיק רשאי להתנות על תנאים אלה ולאפשר לגבר לקבל יותר ימים בחופף עם אשתו.